יום רביעי, 16 באפריל 2014

סדר פסח



חוה"מ פסח, עומס תחבורה מוגזם בדרכים מאט את התנועה, עם ישראל מזדחל בפקקים וכל הירוק מביט בו מהצד ומחייך לעצמו.  
מחויכת גם אני. זרימה שוקקת בעורקי המדינה, ואצלי שקט ונחת הבית. כמו לצלול מתחת למים ולהצליח לשמוע את הלמות הלב מהצד הפנימי של האוזן, ואז לחדד את הקשב ולהאזין לכל המתרחש בבועת החיים העוטפת אותך.


בשקט הזה אני מנקה את השולחן לקראת הקיץ הנמהר, מנסה לשמר כאן עוד כמה סימני דרך מהעונה החולפת

 >>>>>*<<<<<

ארנבות ממשיכות לקפץ בכל פינה 

בין אבני המדרך

בחצר האחורית


בשמלות חגיגיות


ובבגדי עבודה


 >>>>>*<<<<<

השנה הזדמנתי לאגף הסריגה הדרומי של עידית ונטע, נסיבות משפחתיות הביאוני לממלכת הטריקו והמִחזור של הסורגות בזמן והרווחתי מפגש בוקר מלבב עם נשים נפלאות מן הדרום + חשיפה לטכניקה נהדרת שנטע המציאה לסריגת נעלי בית משאריות צמר, וסוליות מחולצות טריקו.

 


לא פיקניק, אבל שווה את המאמץ


 
 

שני הזוגות אגב סרוגים באותו החוט.
ככה זה כשעובדים עם חוט חכם

את הסדרה החכמה של "צמר ענבלית" ממנה סרגתי גם שמלמלות לארנבות, אני אוהבת במיוחד. היא מפתיעה בדוגמאות מעניינות והיא שזורה בשילוב של חוט צמר טבעי יחד עם האקריליק, ולכן היא מחממת, נעימה למגע וגם מתכבסת מצוין.

 

>>>>>*<<<<<


את ה- baby booties התיישבתי ללמוד גם בשביל לנצל שאריות אבל בעיקר כדי לבדוק אם תהליך העבודה יתאים ליכולות של אימי המתגוררת בבית אבות

 
 

פאולה דניאלי האוסטרלית מציעה מבחר מתוק במיוחד של מיני נעלולים, כולל הדרכות וידאו מצוינות לכל הדגמים כמעט

בסופו של דבר אימא לא סרגה אותם, אבל היו הרבה דברים נפלאים אחרים שהיא כן הצליחה לעשות. בקרוב נביא טעימה מהם בפוסט "גיל הזהב".

>>>>>*<<<<<

 
  

במפגשי הסריגה שהתקיימו פה בחורף, למזלי הטוב הכרתי את שרה קורן, סורגת ותיקה מהגבעה שמעבר לכביש. שרה היא בעצם שמורת טבע, מומחית בטכניקות המתוחכמות ביותר, יודעת לחשב ולתכנן, להתמודד ולבצע נכון כל סריג בכל דוגמא לכל מידה. 
איזה אוצר.

אני מקווה לעוד שיתופי פעולה עם שרה, ללמוד וליצור יחד, וגם ללבוש בשנה הבאה את הסריגים שאסרוג בעזרתה.

את הכרית הזאת תפרתי מיריעה שנסרגה בטכניקה טוניסאית שלמדתי ממנה



כדי לחפות על חוסר השלמות בחיבורים התחכמתי בשילוב תפר שרשרת בחוט כותנה משגע שעוד אסרוג ממנו חולצה לקיץ.


אח"כ השלמתי את הסט בכיס-טישו מדליק שאת הגזרה הפשוטה והחכמה שלו למדתי מהיפניות במחוז ניגטה 


הבד עם הכלבלבים נבחר והותאם במיוחד למשפחת ישראל חובבת חיות המחמד לכבוד פתיחת החנות החדשה




הכפתורים גם הם תוצרת בית כמובן
 




 >>>>>*<<<<<



ולסיום,

מלאכת החריזה,



פועלת עלי אחרת לגמרי ממלאכת הסריגה,
מניעה גלגלים אחרים במוח, בנפש ובגוף




חג שמח!






4 תגובות:

עידית פארן אמר/ה...

את נהדרת
והתמונות כל כך יפות
:)

Unknown אמר/ה...

מקסים, ואיזה חרוזים מיוחדים

ע נ נ ת אמר/ה...

כל הכבוד על העבודה היפה
כפתורי העץ מקסימים במיוחד!

יעל.קיפודים אמר/ה...

המון מלאכות ושמחה יש בפוסט הזה שלך,
והכי הכי - נעלי הבית הקטנטנות, והעובדה שהם באותם גוונים אבל לא ממש לפי אותו סדר! (חכם מאוד החוט הזה :) )