יום שבת, 5 באפריל 2014

כארנבות אחרי הגשם






כל כך הרבה יש לספר על תהליך הלימוד וההתמחות בסריגת הארנבות הללו, אם הייתי כותבת את הפוסט הזה בחורף ייתכן והיו נפרטות פה הדקויות עד הסיבים והנימים הקטנים של חוט המחשבה. אבל הזמן חלף והמוני ארנבות בשמלמלות כבר מתרוצצות כאן בין פרחי האביב ומסיחות את דעתי מהעיקר.  בכל אופן צריך לומר- היה מאתגר ומלמד ומרתק לאין שיעור.  
 
בתחילת הסתיו, כשהגעתי לסדנא של רות כבר היה לי ניסיון לא קטן בתפירת צעצועים ובובות, ובכל זאת שום דבר לא הכין אותי לאתגר הנוכחי.

לראשונה בחיי נתקלתי בהנחיות עבודה הכתובות באנגלית במבטא מתמטי.

משהו שנשמע ונראה ככה, לדוגמא:             .......K12,(k1,kfb)x7   .   row12:  K5,(k1,kfb)x7,

דיסלקטים עם אנגלית עילגת מבינים כרגע את גודל האימה

אז הסתכלתי לפחד בלבן של העיניים, והוא נסוג קצת לאחור.  יכולתי להמשיך.

האתגר הבא היה במפגש עם תפרים של צמצום והרחבה שמעולם לא נראו במחוזותיי... עברתי גם אותו.





את שתי הארנבות הראשונות, הבוסריות שלי, סרגתי ממש במקביל. סורגת ראש לאחת ומייד עוד ראש לשנייה, בצמר שונה במסרגות אחרות. אח"כ גוף לאחת ובמקביל גוף לשנייה, וכך הלאה את שאר החלקים. עד שהיו לי שתיים בפוטנציה. מלאכת המילוי והחיבור של הבובה הן תורה בפני עצמה, בשלב הזה כבר באמת יכולתי לברך ולהתרווח על ניסיון העבר. 




  כשהרגשתי שאני מוכנה, ובאוויר כבר היו קולות של חורף מבטיח, נעניתי לבקשת חברותיי והתכנסנו לנו יחד בחנות המתהווה של איריס ישראל (כן אותה איריס מרמת ישי, מחנות חומרי היצירה המפורסמת בעמק, היא פשוט עברה לשמחתנו והקימה ממלכה חדשה בגליל התחתון)  וכך לאט לאט נפוצו להן עוד ועוד ארנבות ססגוניות בין הגבעות.



מעבר לאתגר הטכני שנפרץ ופתח לי אופקים חדשים (שפה שלמה, חדשה, המאפשרת הבנה והתמצאות בהוראות הסריגה המסובכות ביותר, והאופציה ליצור ולעצב בובות שונות וחדשות בעצמי..) שמחתי גם להניע מחדש את שרירי ההכוונה המתודית.  או במילים אחרות, שמחתי לחזור ללמד.   סרגניות מדופלמות באו ללמוד לסרוג בובות בחנות של איריס. אחריהן הגיעו גם חברותיהן שגם כבר שנים סורגות לחתנים, לנכדים ואפילו לנינים. כולן הופתעו מהאתגר החדש ונאלצו להתגבר על מבוכה רגעית ותסכול כזה או אחר.  בסופו של דבר, כך נדמה לי, כולן יצאו בתחושה שהצליחו לחצות איזשהו סף של עצמן, ולגדול.  

כשהבנו שהחורף השנה הוא לא חורף הנחנו בצד את המסרגות עם הסוודרים המתוכננים, ושמנו פעמינו אל האתגר הבא.  מהר מין הצפוי ישבתי לכתוב את 'סדנת הדובים'.  עכשיו כבר כל מי שסרגה להקת ארנבים כבר  הכירה את השפה, ועיקר האתגר נותר בלימוד כמה תפרים חדשים ובעיצוב ורקמת הפנים. ככה הגענו לאביב, כל אחת עם הדובון הייחודי והאהוב שלה.





יריד הפתיחה החגיגית בחנות של משפחת ישראל עבר באווירה חמה ואינטימית, שם יכולתי לבחון מחדש גם את התחושות העולות בהצגת מרכולתי. הקמתי דוכנונצ'יק מתחת לשמשיה הירוקה, קרוב לשולחן התכשיטים העדינים של מעיין מאפיקים (שגם היא השתתפה בסדנאות וסרגה בהצטיינות ארנבת נדירה)
הצגתי כמה עבודות שעשיתי במשך השנה, ונזכרתי בדוכנים הביתיים שכל כך אהבתי ביפן.

כל טוב החצר והבית - שוק הבוקר בטקיאמה הקסומה
תפוחים מן החצר - שוק הבוקר בטקיאמה
היריד החודשי במקדש טוג'י, קיוטו
מלאכות בד במקדש טוג'י, קיוטו

ככה פשוט, ללא כל יומרה או פרסום או מיתוג, כל אחת עם מה שהכינה בבית, או עם מה שגידלה בגינה.
הרבה השראה ותמיכה ספגתי מהפשטות הזו, מאוד נכון ומדויק לי הפן היפני העדין הזה.
כבר מהנסיעה הראשונה ליפן אני חולמת רוקמת וטווה לי נישה כזו.  חנות ביתית קטנה וחמימה לעבודות המרפא שלי. 
צומחת לאט לאט.


 

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

הי,
הדובים והארנבות מתוקים ומקסימים, מאחלת לך המשך מקסים ומתוק.
מה הכתובת של החנות החדשה של איריס ישראל ? היא מאד מאד חסרה לסובבי רמת ישי.
עדיה

mirjam אמר/ה...

וכעת אורית... לדרך עם משהו חיה שתהגי מלבך היצירתי
בהצלחה מרים