הקיץ כאן כבר המון זמן,
ומאז תיעוד החורף האחרון כבר זרמו הרבה מאוד מים בנהר
החיים השוצף.
הידיים והלב עסוקים בדברים החשובים באמת
והתיעוד איכשהו נדחק ונשאר מאחור.
אבל הנה אני מוצאת לי רגע בפינה ממוזגת
עם שולחן פנוי מחוטים, מחטים, בדים ומסרגות
מזיזה מסמכים, ניירת, ספרים ומחברות
ותופסת אותו כדי להניח כאן עוד זיכרון יקר מתהליך
העבודה עם בובות החורף.
לקירה הקנגורו האפורה נולדה אחות גדולה...
(כנראה שגם דברים מוזרים כאלה עשויים לקרות)
אחרי הגשמים הופיע פטי הפטרייה
ובט"ו בשבט, בזמזום אביבי - דבי הדבורה
ממש באביב- טולי הטליה!
חיוך קבוצתי
שיזכיר לי
עוד חורף משמעותי שחלף והותיר בי תובנות חדשות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה