יום שלישי, 19 בינואר 2016

על דברים שנס ליחם


שנת 2016 מתחילה כשאני נתונה ומושקעת בכמה פרויקטים, איטיים להפליא.
לאחרונה נוספו עוד שניים לפחות שקשורים לקטגוריית המִחזור אבל אני אוהבת לקרא לזה
 TAXTILE HIALING  

לוקחת בדים ובגדים שנס ליחם, ולאט לאט מעוררת אותם מחדש,
מפיחה בהם חיים, יוצרת עניין שימושי ומשמח.

בנובמבר 2014 הונח הזרע

משם לאט לאט התחלנו לאסוף קרטוני חלב
וגם חולצות טריקו ישנות.
כמעט שנה חלפה עד שהצטבר מספיק חומר גלם ועד שנוצר הסנכרון בלו"ז של כולנו.

יצאתי לדרך בהלך נפש של "טווח רחוק" ומצאתי שערכו יקר מפז.
גם הנכונות לקחת על עצמך משימה שאת פירותיה תראי אולי רק איי פעם, מאמנת ומחזקת את שריר האמונה הסובלנות והענווה.
רק בסוף אוקטובר 2015 התחלנו לעבוד.
במפגש הראשון היתה הפסקת חשמל שהתחילה ממש רגע לפני שהתיישבנו ונמשכה עד אמצע הלילה, אבל לא ויתרנו,
הדלקנו נרות והתברכנו.
ככה, לאט לאט, בקצב שהחיים הכתיבו -

גזירה והדבקה

הכנת החוטים  


חגיגת הצביעה ! 












 וסריגה





דקה וחצי אחרי חנוכה/כריסמס (לב החורף) כשהטבע הישראלי ממהר כל כך ומתחיל להיראות כבר כמו אביב, התחילו גם כאן להיפתח ניצנים ראשונים,

פריחה צבעונית הופיעה פתאום




בסנכרון מדויק וממש במקביל לשלב הפריחה התחילו לנוע כוחות החיים גם בחלקה הסג'ראית המנומנמת סמוך לביתי

תיעוד, התבוננות ומעקב על הגינה הקהילתית המתעוררת - בקישור הזה 



עד האביב, כשצמחי התבלין ישגשגו והחסות הצנוניות והכרובים יבשילו


אנו נמשיך להפריח שרפרפים.


כשזר הפרחים שלנו יהיה מספיק שופע נצא לפזרו בין גני הילדים והספרייה המושבית. 


בינתיים השמש מפציעה לסירוגין מבין ענני החורף ואנחנו יוצאות לסרוג ולהשתזף בה



>>>>>>*<<<<<<
עדכון- 

עם פריחת החרציות, ממש לקראת פורים, יצאנו לחלק את השרפרפים הפורחים בגני הילדים ובספריה הישובית


הגננות התרגשו, הילדים שמחו, ומיד מצאו בהם שימוש,
גם אנחנו רווינו נחת



הפרויקט הנחמד הזה הסתיים לעת עתה,
והיה מוצלח מלמד וחשוב בעבורי מהרבה בחינות

אני ממשיכה לגזור ולחקור בו ומרגישה שיש עוד לאן לחתור,

בכל פעם מחדש כשאני מלמדת ומעבירה הלאה את הסדנה הזו מתחזקת בי התחושה לגבי הפוטנציאל המרפא הטמון בה






יום הולדת שמש

אתמול היה יום הולדת לג'וניור
בן 24 - גיבור של אימא.
בהאמפי שבהודו הרחוקה הוא מצלם ושולח לי את שקיעתה של השנה החולפת
 
ואני מכאן מלווה את זריחתה של השנה שבפתח.
 
באשמורת ראשונה יוצאת לכיוון השדות
שחר עולה
 
ועל קרני השמש העולה משגרת אליו ברכת לב
מפריחה מחשבות טובות ונשיקות אל העננים
שישאו עד אליו את אהבתי וגעגועיי
 
 

 
 
אח"כ חוזרת הביתה ומתיישבת לסיים את פרוייקט Lalylala  שלי

 
 

מדהים איך שהחיים מסנכרנים את הפרטים הקטנים,
 
יום הולדת שמח גם לאימא קנגורו ותינוקה המתוק
 
כולנו מוכנים עכשיו לצאת לעוד טיול של בוקר חורפי

 


יום שישי, 15 בינואר 2016

צו הבית - צב הלב



"למה את מתמהמהת?" - היא שואלת,
והבטן מתכווצת לי,
מתחושת חוסר הנראוּת, 
ומין הפער
בין הידיעה והקול הפנימי שהזכיר לי רק לפני רגע - "לשים לב, לא להאיץ מדי"
לבין המשפט הזה שבא אלי מבחוץ




הקולות האלה, הם שיקוף יפה לספקות שעולים בי מפעם לפעם,
אבל תודה לאל
כל תא קטן בגוף שלי כבר יודע
שהכל בתואם מושלם, ושהעיקר לא לפחד (או להתבלבל) כלל
וכל הפיתיונות והסחות הדעת שתפקידם להסיט את הפוקוס ממה שמרכז הלב יודע, תמיד  יעלו ויבואו, כמו עשבי הבר אחרי הגשם בערוגות של החסה וצמחי המרפא..... 



הם פה בשביל שאזהה אותם, אבחין ביניהם ואנפה בהתאם. 

אני לומדת ללכת על האדמה הזו מבלי שרוחות שונות יישאוני בהיסח הדעת אל שבילים ואוטוסטראדות שלא כיוונתי אליהם.

הבית שעל הגב, כמו משקל התרמיל בטיול, מחזק את כתפיי ואת רגליי,
שורשיי מתארכים 
מתחזקים. 

והכל בתואם מושלם
תודה לאל.



השבוע אפינו לי לחם
חף מגלוטן
מ-7 קמחים שונים
לישה, שתי התפחות, תנור, ניחוח בית.


איטי 
ביתי
ומנחם.









יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

זוג יונים ושפירית

 
עבודה זו נתפרה באהבה,

היא שזורה במחשבות מרפא רבות וטובות

ונמסרה לזוג צעיר בתחילת המסע.

היא נושאת סימבולים רבים לברכת הנישואים:

השפירית- כסמל (יפני- סמוראי) לאומץ לב ומסירות

ארבע רוחות השמיים - לפתיחת המבט לאופקים נרחבים

ההפכים - המשלימים זה את זו

המורכבוּת - הנפתרת בארגון ובסדר

הפרח הלבן - לטוהר הלב והמילה

הכיס - ליכולת קבלה והכלה

ושתי היונים - לזוגיות איתנה ולחברוּת אמת.
 
 
 
 

 
 

" גם מרחקים גדולים של זמן ומרחב

לא יתירו חוטים השזורים היטב במסתרי העבר "

 
 
 

יום חמישי, 10 בדצמבר 2015

אדם בתוך עצמו הוא גר





טוב שהגיע החורף,

אחרי קיץ ארוך, וסתיו אתגרי

חזרתי לפגוש את עצמי במדבר

>>>>>>*<<<<<<

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר
לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב,
אדם גם לעצמו הוא זר.

ואת, ואת
כמה טוב שבאת,
בלעדייך ריק הבית
והלילה קר.
אז אני שומר עלייך
כמה שאפשר,
ועם כל זאת, האם
אמצא אותך מחר?

אדם קרוב אצל עצמו
אדם בתוך עצמו הוא גר.

(שלום חנוך) 

 
 
 
 

 
 
תהום רבה - דרך המלך
 
חסד
 
ב - י - ת
 
אדם - עולם
 
ירושלים של מעלה
 
הנני
 


(בור חמת, מכתש רמון, נחל אלות, בורות לוץ וחוות כרמי הנגב)