יום שני, 20 באפריל 2015

יש ונדמה



 

 לפעמים כשאת מטיילת לך בשדות, המצלמה שלך מתחילה לנגן ולשיר מעצמה,
היא לא שואלת מה תרצי לשיר
היא מאזינה למראות 
ומתחילה לנגן לך
ואז את פשוט מצטרפת
 






יש ונדמה / רחל



יש ונדמה הזיכרונות אך הבל

כי ערפל קורן עוטף בלאט

מחוז העבר האושר והסבל

כאב הפצעים ונחת המקלט



הלא חלום היוותה פינה נסתרת

דבקות ליבי בלב קרוב וער

ויום בהיר וקר ואח בוערת

ורחשי הזך והנוהר



יהי כל עברי חלום נראה אי פעם

אך במדבר חיי הוא נחל לא אכזב

אכרע אליו דומם בלי מרד ובלי זעם

לרוות בו צימאוני בלהט השרב

.

אין תגובות: