מסופר בו על בחורה צעירה שרגע לפני החתונה שלה היא חוזרת לכפר
בו גדלה ועל הדרך עושה חשבון נפש אחרון לפני התפנית הצפויה בחייה.
לאורך כל הסרט וברקע של הסיפור המרכזי רואים גם את אם הכלה ואת חברותיה טורחות
ועמלות על מתנת החתונה לכלה המיועדת.
בתוך העשייה, ובמפגשים שלהן בין החוטים הבדים והמחטים הן משוחחות ביניהן ושוזרות
מחשבות והרהורים על משברים ותקומות, על החלטות ומערכות יחסים משמעותיות בחייהן.
בהשראת הסרט החמוד הזה צללנו מיכל ואני אל פרויקט החתונה של דפנה, שהיא גם הבת של מיכל וגם חברת ילדות של ביתי הבכורה.
במשך חצי השנה האחרונה נפגשנו מידי יום ראשון בשבוע (ולפעמים גם
פעמיים בשבוע) לתכנן, לגזור, לעצב ולתפור את שמיכת הטלאים של דפנה.
קודם ליקטנו את הבדים, שרבים מהם קשורים לדפנה בצורה כזו או אחרת...
אח"כ גזרנו, פרשנו, הזזנו, החזרנו, תפרנו, שוב גזרנו...
ורקמנו... כמה ציטוטים...משירים יפים, שאולי יתנגנו בלב כשנחלוף על פניהם
את הטכניקה של העבודה(rag-quilt)בחרנו בהשראת חומרי הגלם שהיו ברשותנו,
ונעזרנו בסרטוני הדרכה מצוינים לראג קווילטביוטיוב, את שתי הסבתות החמודות האלה אהבנו במיוחד.. :) זו סדרה של שלושה סרטונים בה הן מתארות ומדריכות את תהליך העבודה שלהן
אחרי עבודה ממושכת ותהליך מעניין ומהנה מאין כמוהו, נולדה שמיכה,
אולי היא תשמש ככיסוי מיטה לזוג הצעיר,
אולי כשמיכה לחורף,
אולי כמחצלת פיקניק...
ובוודאי כעדות לאהבתנו ולמחשבות הטובות השזורות וארוגות בה. השתדלנו לתעד את השלבים השונים מהתהליך הנפלא שעברנו יחד כאן אנו מכינות ריבועים ממפת שולחן שנרקמה לפני שנים רבות ע"י הסבתא של הכלה. היא רקמה אותה כשהייתה עם בעלה הטרי בירח הדבש בפריז ובוונציה, עבור חמותה, סבתא דורה. במקרה הזה מכיוון שהבד כל כך סנטימנטלי עתיק ומשומש הצטרכנו לחזק אותו ע"י גיהוץ של בד פליזלין בצידו האחורי
את הריבועים הסגולים עם האפליקציות הוצאנו מחולצה שהייתה של חברה יקרה של מיכל שהלכה לעולמה בטרם עת
לאורך כל תהליך העבודה הוא היווה לנו כמעין ברכה וליווי משמיים
בחירת הבדים והתאמתם ערכה זמן רב
הנחה ראשונה
שלאחריה היו עוד רבות
כי לקח זמן עד שנחה דעתנו לגבי התאמת הקומפוזיציה
גם הצד האחורי מתוכנן מריבועים הגזורים מבדים קיימים ופרטי לבוש של בני המשפחה
ואנו משתמשות אך ורק במה שנמצא וקיים ברשותנו,
שואפות להרמוניה, להעמדה נכונה, לעניין ולשקט יחסי ככל שניתן
עד לפעם הבאה צריך לאסוף ולשמור בסדר הנכון
כדי שאפשר יהיה לעבור בבטחה אל השלב הבא
מוסיפות את שכבת המילוי בין שני הצדדים
תופרות ומברישות 'טיוטה' לניסיון
כדי לבדוק אם הטכניקה עובדת ואם הבדים אכן נענים למראה השובב שאנחנו מייעדות להן
עכשיו אפשר להתחיל לתפור את שלושת השכבות יחד,
בלי לאבד את הסדר של השורות (!)
כשהאחת תופרת והשנייה מארגנת, מקפידה ושומרת על מה שיוצא ומה שנכנס,
סרט נע
אחרי שהשכבות תפורות
אנחנו מחברות שורות
ומניחות שוב כדי למקם נכון את האפליקציות
רוקמות אותן אל הריבועים
ציורים של פרחי 'כלות'
שנועם צייר אחד מהאחים של הכלה...
ופרחים אחרים
אח"כ אפשר להתחיל לחבר שורות
שימחוש, הגורה השובבה שהגיעה אלינו פצפונת יונקת בגודל כף היד שלי כבר גדלה והתפתחה בינתיים...
בשלב הזה גילינו שהשמיכה הצטמצמה לנו
והצטרכנו להוסיף שורה נוספת לאורך ולרוחב תוך שמירה על המשכיות העיצוב והכיוון הכללי של השמיכה. זה היה אתגר רציני
אבל זו היתה גם הזדמנות מצוינת להכניס ריבוע משובץ נוסף, מהחולצה של אבא :)
שימחוּש על שמיכוּש
בשלב ה'טיקים' עוברים להתרווח על הנדנדה בחצר
שעות רבות של עבודה,
לאט ובסבלנות בלי לפגוע בתפרים
ההברשה... ל'עידוד הסיבים' הבטיחה קן זמני לציפור הרקומה שיצאה מהשמלה של מיכל אותה היא לבשה בזמן ההיריון עם דפנה.
רגע לפני הכניסה למכונת הכביסה ולמייבש
ואז,
רגע של נחת :)
רגע לפני שארזנו
הוספנו את 'הפרטים הקטנים'.
הפתעות לכיסים...
את הילד והילדה דפנה בעצמה רקמה כשהיתה נערה צעירה...(!)
ואחרי ה'מקווה' וטקס ה'חינה' מסרנו לה בהתרגשות את מתנתנו
בברכת לב כנה ועמוקה
גם היא שמחה והתרגשה :)
זה היה כל מעשה הטלאים שלנו,
מרתק, מלמד, משמח ומרפא עד מאוד
*
תודה לך מיכל על החברוּת ועל הלמידה המשותפת * ומזל טוב לדפנה ולעידן ! שיהיה גם המסע המשותף שלכם מעניין ומצמיח, שתצעדו בו בבטחה בסבלנות ובחוכמה ותוכלו בקלות לעבור בכל מגוון הנופים ההתנסויות והלמידה שבדרך >>>>>*<<<<<
